שם העובד : מתי אוליאל ,גיל : 63
תפקיד : מנהל מחלקת הצבע בקליל.
וותק בקליל : 43 שנה.
מצב משפחתי : נשוי + 3 ילדים
(גלית , ערן ויניב , סב ל -3 נכדים.)
קליל בשבילי : קליל בשבילי היא יותר מהבית ,
זה מקום שאני קשור אליו רגשית ופיזית
מקום בו נעתרתי לעמוד בכל אתגר קושי ויעד למטרה
ולומר לך אילן המוטיבציה שלי היום יותר מהיום בו החלתי את עבודתי.
שרשרת התפקידים שלי בקליל : עוד בשנת 1967 כשאתה רק נולדת ,
( אילן : "טוב שאני משמש סמן ימיני לתקופה" )
לאחר המלחמה התקבלתי לקליל כעובד רגיל מן השורה ונרתמתי לכל עבודה נדרשת
יש לציין בימים ההם היה מיתון ומאות אנשים היו מחוסרי עבודה וישבו בבית
ברבות הימים התקבלתי לבית המלאכה לטבעים (תבניות) בתפקיד חרט ועסקתי בייצור אלקטרודות מדויקות מגרפיט בלי CNC ומחשבים
בתפקידי הבא מוניתי למנהל מחסן הכלים והתבניות בקליל ושלטתי באיתור בהרכבה ואחסנת כל הרכיבים של מכלול הטבע.
מתי בבית המלאכה לטבעים קליל -אתר מוצקין.
וזהו כבר השלב הבא שלי בו הפכתי למנהל מחלקת הצבע בקליל.
קוריוז /סיפור מן העבר בקליל : מדהים לדעת עד כמה המפעל השתפר,
הקידמה הטכנולוגיה והתייעלות מאז צברה תאוצה.
יש לי סיפור , בימי המדינה הצעירה שלנו שנאבקה וסביר להניח עוד תאבק על קיומה
בימים בהם הייתי מקבל 40 ימי מילואים , נקראתי למכבש אני ועוד כ-6 עובדים
ע"י מנהל בית המלאכה והאחזקה דאז מר לוין ירחמיאל
לא היה מתקן משיכה והובלה –"פולר " ויצרנו אז אנטנות וחלקים לתדיראן בפרופילים רבי יציאות
היית צריך לראות זאת , שבעה עובדים עם כפפות מושכים בקריאות "תמתח !!!" את הפרופילים שיוצאים מהמכבש כאשר אחד דורך על רגליו של חברו וכל בכדי לקדש את המטרה.
תקופת הזוהר שלי בקליל : בימי מלחמת יום הכיפורים,
כיהן בזמנו בקליל בתפקיד המנכ"ל בנימין קגן , ששימש גם כשגריר רכש של התעשייה הביטחונית
איש משכמו ומעלה שלימד אותנו מדוע יש לשאוף ליותר ע"י התחשבותו האישית בכל עובד וצרכיו.
התיבול של פעילות הדדית הן במישור החומרי והפיזי והן במישור החברתי-רגשי – זהו המתכון האידיאלי לקבלת עובד מסור עם מוטו עיקרי של לתת את הנשמה והלב כאשר ידוע מראש שיש מי שדואג לך במקום העבודה ואפילו כשמדובר במנכ"ל בעצמו .
הימים אז ימי מלחמת יום כיפור , 1973 אני חייל בחיל הצנחנים שנקראתי מן העבודה למלחמה
לא היה קשר מלבד מכתבים , מי חשב בכלל על טלפון סלולארי שלא לדבר על "מצא" – (מרכזיה צבאית אזרחית) והקשר היחיד היה בגלויות דואר שלעיתים היו מגיעות הרבה אחר הביקור בבית.
בני נולד במלחמה והגעתי לאחר נסיעה ארוכה בת 12 שעות היישר מאיסמעיליה לטקס הברית שלו
ואשתי הציגה בפניי מכתב מרגש שנשלח מהמנכ"ל בו הוא מביע אישית נכונות לעזור בקניות ובסידורים לכל צרכי משפחתי תוך היענות לסיוע כספי במידה והיא תידרש לכך
וכעת אני מניח שאתם מבינים איך ומאיפה המוטיבציה שלי שגברה .
מימין מתי אוליאל ומשמאלו יונתן גפן ( מי אם לא אביו של אביב גפן )
מתי מימין עם כל הפלוגה והפקידה הפלוגתית
אותה עת של חוסר היציבות עד להגעתו של ריצ'י שצמח מתוך קליל והיה קשוב לצרכי המפעל
בתקופה זו חלה כל הזמן חובת ההוכחה מחדש ואני יכול למנות את כל שמות בעלי התפקידים שכיהנו אז כמנכלים בחברה ,
נאלצנו לעשות ויתורים כולל בהורדה בשכר , הייתה מעט עבודה , פחות משמרות
כאחד ש'ישן' כאן בתקופות של מסות עבודה מסביב לשעון שערכה לעיתים קרוב ל-36 שעות
זו הייתה הקרבה עילאית מצידנו וכמי שאוהב את עבודתו – הקרבה זו ניתנה יותר מרצון .
היום במקום עבודתי : אני מנהל מחלקה של 13 עובדים מסורים ומצוינים , כל אחד תורם את חלקו ובשותפות יחד עם הניהול מגיעים לתוצאות טובות שאפשר לקרא אותן לטובה בעיקר בדוחות השנתיים.
הפרישה – מכאן ולאן ?
כן מועד פרישתי הוא בעוד כ-4 שנים וזהו עיתוי טוב להעביר מסר לתשומת לב הנהלה
שעובד וותיק שתרם ונתן את מיטב זמנו ,מרצונו ויכולותיו לחברה בזמנים הטובים והפחות טובים
יוכל להמשיך לקבלן ללא קיצוץ בהן כי זאת התודה האמיתית לפועלו .
אני אחפש גוף לפעול בו בהתנדבות כמו צה"ל או המשמר האזרחי בו אמשיך לתת מעצמי ולתרום לחברה ולקהילה ,להתפנות לתחביביי וכמובן יותר למשפחתי ונכדיי.
מסר לעובדים , בעיקר לחדשים בקליל :
עובד חדש שמתקבל לארגון צריך להגיע כבר עם הרגשת מסירות לעבודה בצורה מוחלטת כבר מלכתחילה ,תוך חשיבה יצירתית החל מהיום הראשון לעבודתו ובידיעה כיצד עליו לשפר ולשבור את השיא של קודמיו בפחות מהזמן ,ביעילות טובה יותר , במחשבה עתידית ובטיחותית .
העבודה כמוה כמרתון תמידי בא יש לשאוף ליותר ולשבור שיא.
איחולי לרגל שנת ה-60 לחברת קליל :
אני מאחל למפעל בו גדלתי ,
המון הצלחה ושגשוג ולהמשיך הלאה כמפעל רווחי ומתפתח גם לדורות הבאים .
ראיין וערך : אילן גרין-סויסה מרץ 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
SAND BY GREENILAN KLIL